ג. תוצר                                                                                                                     

יש חשיבות פדגוגית לכך שיהיה תוצר ממשי בסיומה של המטלה. ככלל, לשם פעילות לימודית משמעותית, מומלץ שהתלמיד יידרש להגיש תוצר כלשהו. התוצר הוא אחד האמצעים לעודד למידה, לאפשר תיקון טעויות - משוב על הלמידה, וכמובן מאפשר להעריך  מימדים שונים בתהליך הלמידה ובמקרה הצורך אף להעניק ציון.

התוצר עשוי להיות תשובה על שאלות מובנות, כגון: פתרון של תרגיל בחשבון, ניתוח יצירה ספרותית, דוח מעבדה, סיכום סיור וכדומה. חשוב שהתוצר יוגש למורה וזה יקרא אותו לצורך הערות ולהערכה.

ישנן דרכים רבות ושונות להגשת תוצר של מטלה: החל מפתרון תרגיל במחברת עצמה או בתוך "ספר לתלמיד" (נהוג בבית ספר יסודי), במקרה זה לוקח המורה את המחברת/ הספר או התיקיה הממוחשבת, הממלאת תפקיד זה, לבדיקה.

במטלה מקוונת חשוב להדריך את התלמיד לעשות את המטלה במעבד תמלילים (וורד), אם בקובץ שפתח בעצמו, או בקובץ / בטופס תשובות שהמורה הכין מראש. ניתן גם להציע לתלמיד לענות בשאלון מקוון - מובנה באתר.

במקרה ומדובר בקובץ תשובות מוכן, מומלץ שיהיה פשוט, ויכלול הוראות שיימוש: שמירה, מילוי הטופס, והוראות משלוח למורה לשם עיון ובדיקה.

דיון בבעיה כל שהיא (ניתוח יצירה, דוח מעבדה, וכדומה) יוצג על מערך דפים נפרד ממחברת העבודה של התלמיד. כמו כן יש להסביר כיצד מצפה המורה שהתוצר יוגש: לפי כללי כתיבה מדעית או לפי מערך כללים אחר כל שהוא.

בכל מקרה אחריות המורה היא לפרט בפני התלמיד את דרישותיו.  

המורה ידריך את התלמיד בגוף המטלה, בהוראות פשוטות. לדוגמה: "פתח קובץ, שמור אותו תחת שמך. בסוף העבודה שלח אותו / הדפס / שמור" וכדומה - עד פרוט מבנה התוצר המצופה, כולל דף שער למשל. ר' דוגמאות כאן (פשוטה   ומורכבת).