עיצוב ופדגוגיה של הפניות

שם המשחק: עקביות.

אין כל צורך ואין רציונל מושכל לדבוק בסטנדרטים/ מוסכמות מיושנים כגון: "הפניה היא מילה טקסטואלית בצבע גופן כחול עם קו תחתי".

עם זאת, חשוב הרבה יותר להיות עקבי.

לכל מורה שכותב את המטלות יש מערכת עיצוב קבועה, או אף טרמינולוגיה מוסכמת בכל צוות בית הספר. כך התלמידים יכירו את הטרמינולוגיה הטקסטואלית מראש, ולא יבזבזו זמן בניסיון להבין בכל פיסקה מה שייך למה. טכנית, ניתן לכפות בפורטל/ כלי ייעודי, פורמט אחיד שכזה, אך ארגונית, יש להיזהר מאחידות יתר.

יש טעם גם בהפניות שהן לאו דווקא מילים. תמונות, צלמיות ("אייקונים") וציורים ממחישים, הן בהחלט לגיטימיות, אך גם כאן, רצוי ההקשר בו הגרפיקה מופיעה, אמור להבהיר מה זאת הפניה ומה שרטוט/ תמונה סתם.

כלל יסוד בעיצוב הפניה: הפניה היא תמיד תיאור מילולי או ויזואלי של אתר/דף היעד. ההפניה איננה כתובת URL (או שם קובץ) בלבד.

תאור הפניות ככתובת URL בלבד, הנו פגם פדגוגי. רשימת מקורות למשל, שהן רק כתובת ה- URL גורמת לכך, שהתלמיד משולל למעשה יכולת בחירה ממשית, שכן הכתובת כמעט ולא רומזת ולו דבר על תוכן הדף.  הדבר משול למבוך, בו יש דלתות רבות ללא סימון בעל משמעות לאן הדלת מובילה (ר' דוגמא (1) כאן).
ישנה טענה, שבעצם מתן הכתובת, יכול המשתמש לדעת משהו על האתר על פי סוג הכתובת וכד'. עניינית, אין סיבה להשתמש בטיעון שכזה, כשניתן לכתוב במילים ברורות מהות הדף אליו מופנים, ומהו המקור. ר' דוגמאות שבהמשך.

 במידה וההפניה נעשית באמצעות טקסט (מילים כתובות) בלבד, יש לדאוג שההפניה היא תיאור מילולי של תוכן היעד אליו הלומד מופנה, כשחלק ממנו הוא מילה / מילים חמות[1]. התיאור המילולי מורכב מהסבר תמציתי מאד של האתר / הדף, וציון שם האתר, מקורו, מחבר במידת ההקשר וכו’.

דוגמאות (בדויות) לסוגית אופן הפניה: מילה עם קו תחתי – היא הפניה.

דוגמה (1):  קרא כאן, וענה על השאלות הבאות...

http://www.technolawgy.com/fs_lawyers1.asp?SearchWord=%E8%EC%E9+%E0

דוגמה (2): הורד את הקובץ http://www.marpad.co.il/ab/tmuna%20raya.dc ומלא את הטבלה....

לפנינו שתי דוגמאות לאופני הפניה לא נכונות פדגוגית. הכתובות ארוכות, חסרות כול משמעות (כמעט) למשתמש, אין לו מושג במה מדובר, ובקיצור – מיותרות! הטיעון שמתוך הכתובת הלומד ילמד משהו, נכון בחלקו בלבד, ולא נכון להשתמש בו להצדקת פדגוגיה שגויה זו. ניתן לשלב גם יתרון מאד מסוים זה, כפי שנראה בהמשך כאן.

נכון הרבה יותר היה להציג את הדוגמאות הנ"ל כך:

 (דוגמה (1)): "קרא את המאמר של עו"ד  טלי איתן: "פטנט לתפיסת המעתיק"   

(דוגמה (2)):  "הורד את קובץ  ה- Word המצ"ב  טיפול בתמונות גדולות ומלא את הטבלה.. "

 בהצגת אופן כזה של הפניה, אין צורך להפעיל שיקול דעת על רלוונטיות המקור על פי כתובת ה-URL שלו. המידע המבוקש כאן בהיר וברור, וניתן להוסיף/ להשמיט מידע על הפניה זו בקלות.

לצד ההפניה המילולית/ ויזואלית כן יש טעם לתת גם את כתובת ה-URL לצורך מידעני, המוגבל להקשרים מסוימים בלבד, וודאי לא כצורך גורף.

להלן מספר דוגמאות (בדיוניות) לשימוש הולם בהפניות כאשר המילים עם קו תחתון הן הפנייה. שימו לב על ההקפדה לציון סמלי של מקור ההפניה לשם מידע נוסף, מתן קרדיט וכו’. .

= הבט בתמונה של האמן  קושקוש זלצר "רועה רואה רועה [אתר מוזיאון פלופ בניו-יורק] וענה על...

= היכנס לאתר מוזיאון פלופ בניו-יורק לתמונה של קושקוש זלצר- "רועה רואה רועה"

 http://www.tufit.aizenbud.k12.il/TeleSiteol/bin/0-25-13083/6-0.htm וענה על...

= הכנס לאנימצית כלי הדם באתר "גוף-האדם" ב-מט"ח...

= קרא את המאמר "אני לדודי ודודי לי" מאת רות בוקשטטר, (מדור ספרות באתר רשת עמל), ותאר את דודי....