קללת
הפוסטמודרניסט
הנבער
פגיעתו
האנושה של הפוסט מודרניזם בחינוך, ומה ניתן לעשות עם זה
אל: אתגרי מערכת החינוך
המודרנית,
כללי,
מיהו פוסטיסט
נבער?,
רקע תיאורטי, פוסטיזם
נבער
וחינוך
פוסטיזם נאור
מיהו פוסטיסט
נבער?
ראשית בוא נברר
לעצמנו, באמת, מה הפוסט מודרניזם אומר בעצם.
אופסס...
סליחה, הבטוי
פוסט מדורני לא אומר, כי עצם ניסיון הגדרה שלך מה זה, זה
כבר לא פוסטי...
כל ניסיון הגדרה הוא ניסיון נואל,
[אליבא פוסטיסט נאמן למורשת הפוסטית], של בורגנים מערביים מנוונים,
לאנוס את המח התמים של הילד ושל הזולת, שסוף סוף משתחררים מכבלי
האמיתות השקריות של הנאורים והרציונליסטים עלאק.
הפוסט מודרניזם מתנער אידואולוגית
מכל כפיית השקפת עולם, מכל
הצגה מסודרת של עדיפות על פי עקרונות מנחים כמוסר, הוגנות, ערכים.
הוא דוגל במתן עצמאות מוחלטת לכל אחד לפרש בכוחות עצמו את העולם,
ולגבש בכוחות עצמו השקפת עולם, ללא תלות בסובב אותו, כל תפיסת
עולמו היא מגיע לי, הב-הב
[1], ללא מחויבות
או נתינה, רק
דרישה לקבלה.
הפוסט מודרניזם הוא קודם כל ביטוי של
סלידה מהקיים.
המילים שנאה
ותיעוב, מתארים זאת טוב יותר.
סלידה מנאורות,
מבהירות, ממתודות חשיבה ופעולה
בעלות משמעות יישומית. מכאן
סלידה מהמדע ואת מה שהוא מייצג,
סלידה מכל נסיון אנושי
המושתת על נאורות
ובהירות, המוכחת בכך
שהיא מביאה תוצאות של ממש.
סלידה מממסד,
מארגון, מהתנהלות שפויה וסדורה של חברה. סלידה מערכי צאן ברזל של
חברה. ערכים, מוסר, מסורת, היסטוריה משותפת, יצירות
אמנות קלאסיות,
אירועים, ערכים
ותפיסות מכוננות, עליהן מושתתת החברה
שעל פי הם היא
מתנהלת.
סלידה משינויים סביבתיים או חברתיים להשגת מטרות חברתיות
חשובות, תוך
התעלמות מוחלטת מהמטרות
שבשמן נעשים שינויים אלה, ואין
זה משנה כלל אם הן לשרת את טובת החברה.
ממש לא משנה לפוסטיסט הנאור, שרק מתודות אלה הביאו אותנו מחברה של
ציידים ומלקטות, לחברה בה אורך החיים הוא פי 4; רוב רובה של
החברה בה לא קופאים מקור או שובקים בחום, לא גוועים מרעב,
מתפרנסים בכבוד, יוצרים, לא מתים מזיהום פשוט, מתגוררים במבנים
מוגנים ומגנים, ונהנים מאיכות חיים באמצעות טכנולוגיה
המושתת על מדע המושתת על עקרונות ציבוריים רציונליים, גם אם
ניתן להראות שהם אינם
"אמת מוחלטת".
מאחר והכל יחסי, וואין דבר חשוב/ בעל משמעות יותר מאחר, הפוסט מודרניזם
מגיעים למלכוד פשוט, בו כל דבר, אבל כל דבר, לגיטימי ושווה בערכו
לדבר אחר. מכאן שאין כל משמעות להחליף מידע אחד עם השני
(בשביל מה?), לספק
סקרנות, לחנך, לאמן, לתת, לקבל, ליצור, ובקיצור - אין כל טעם
לחיות. בחירה בחיים פרושה בחירה מודעת במשהו שעשוי לספק הרבה
יותר מאשר להיות "מת-חי", כזה שרוח חיים באפו, אך הוא אפטי, ולא
יוצר לעצמו זכות בחירה, לא נותן לעצמו לחמול
ולסייע לאחרים [הרי
זה הם והנרטיב שלהם והתרבות שלהם, מה פתאום שאני אכפה משהו אחר
עליהם?], ודאי לא לאהוב,
ומכאן גם לא להיות נאהב, ולקבל.
הפוסט מודרניזם
הוא הסרת אחריות.
היא נסיון נואל לתת לגטימציה לאימפוטנטיות אינטלקטאולית
ורגשית, אישית ובינאישית. לגטימציה משונה בשם "אקדמיה" ו"פילוסופים"
(במרכאות ובלעדן) לאי הצורך
ליצור דברים משמעותיים, תורמים ומפתחים, כי ממילא אין דבר כזה "בעל
משמעות", אז למה להתאמץ בכלל?
הפוסט מודרניזם
הוא בריאת האדם מחדש
על ידי האדם עצמו. כל אחד בורא ומעצב את
עצמו, ללא מודעות ותלות במוגבלויות של עצמו,
וללא מודעות לפוטנציאל של עצמו וליכולותיו. זאת ללא תלות בתובנות על עצמו,
שהוא יכול ללמוד באמצעות
הנחייה מאחרים, ועל החברה בה הוא חי. מכאן הפוסטי
ימנע עד כמה שניתן מחתירה משמעותית למטרה, המאלצת מאמץ וזיעה
ונחישות, אלא למיידי,
להתבהמות, למרגש הרדוד כאן ועכשיו,
כי אין בילתו.
ככל שאתה בז יותר, "קוטל" יותר, צועק תראו כמה כולם טפשים ולא
מבינים; מדבר ומציג דברים חסרי פשר, כשאפילו לעצמך אין
צורך לתת דין וחשבון
מה משמעותם; נמנע מיצירה ממשית, מעיסוקים נושאי פרות
כלשהן, אלא רק שוחט סדרתי של "פרות קדושות" ; מקשקש
קיש קיש
קריא
[2], דוחף עצמך לכל מקום בו אפשר
להתבלט ולהרגיז
[כמו, לא היתה באמת שואה, היהודים הביאו זאת על
עצמם; לא היתה מלחמת שחרור, כי אם כיבוש אכזרי; לא היו חלוצים, כי
אם אמפריאלסטים רומנטיים שבאו לנצל את הארץ, משאביה ותושביה לטובתם
האישית; לא היתה מלחמת יום הכיפור, זו סתם היתה קונספירציה... ועוד
ועוד] – ככל שאתה צורח כל אלה ועוד, הרי אתה פוסטי גדול יותר ונהדר.
רוצים דוגמאות מהחיים דהיום?
בבקשה:
אם אתה תלמיד בן 13,
ומגיב לפרופסור למתמטיקה שמנסה לעזור לך להבין ברשת ב- "לך תנענע"
- אתה פוסטי משובח,
למרות שאתה לא יודע עדיין מה זה פוסטי. אבל טפיחה הגונה של כל
הכבוד תקבל מהם.
אם את סטודנטית שמגדפת
ויורקת(!) בזלזול תהומי על מרצה כפול מגילך, שפרסם מאות מאמרים וספרים רבים, מומחה
בתחומו, כי לשיטתך
הוא מדבר שטויות, ואת מבינה יותר ומנוסה יותר - את פוסטית
אמיתית.
אם רק מה שאתה חושב
ומאמין זה הדבר הנשגב ביותר, ולא חש כל צורך לדעת עוד,
רק ללהג תראו כמה אני יודע, הרי אתה
פוסטי יותר מכל פוסט.
אם אתה הורה, שמגדף
בפומבי את המורה באמצע
היום, באמצע הכתה, (רצוי גם דחיפה קלה בצרוף ביטוי פוסטי
כמו שרמוטה או זונה סתם), על שהעזה לתת שעורי-בית לבן יקיר אפרים,
ובכך לאנוס את הפעוט, ולהשחית את מידותיו הטרומיות, וחמור מזאת:
לדווח להורים שהבן לא עושה דבר. אם עשית כך הרי
אתה פוסטי גזעי.
אם אתה בסיור לימודי
במחנות ההשמדה
בפולין, מארגן מסיבת שתייה
בערב, בהם אתה וחבריך השיכורים
מתנדנדים ברחובות עיר פולנית וצורחים סיסמאות אנטישמיות
(בעברית, אנגלית ובגרמנית) - אתה פוסטי גאה. כך יאה וכך נאה!
יש לך דעה משלך, ושלא יעשו לך שטיפת מח.
אם אתה מורה
סטודנטים להוראה, מלמד שלא צריך ללמד,
אין כל טעם בזאת, כי כל לומד צריך לפתח בעצמו ולהתפתח בעצמו,
וחינוך זו האי מילה שאסור להשמיע בכלל - הרי אתה סופר פוסטי.
אם
אתה מורה לחינוך מיוחד, המסייע ללומדים בעלי מוגבלויות כלשהן, הרי
עבודתך תמה. מי אתה שתתערב ב"תרבות"/ בנרטיב של המוגבל? מה שמך
לשנות את אורחותיו ומוגבליותיו?
אם אתה מרצה שמגדף בפומבי סטודנט
שחזר זה עתה מקרבות, כי אינך מסכים למדיניות הממשלה - אתה פוסטי
אקסטרא-לארג'. כנ"ל אם אתה מארגן חרם בינלאומי על עמיתך, במוסד בו
אתה עובד, או סתם מפרסם מאמרים בעיתונות ציבורית בה אתה מגדף וקוטל
את המערכת בה אתה עובד, ואת החברה בה אתה חי, ניזון ומוגן.
אם אתה מוזמן להרצאות בחדרי
מורים, גובה סכום עתק תמורת השמצות
עסיסיות בפני המורים
(אדיוטים, עגלונים...) על המורים וטפשותם, על רקבון מערכת החינוך ומנהיגיה
בביטויים עסיסיים, על חוסר התוחלת בעבודת המחנך, שהתנתק מהמציאות
הפוסטית, ולא רק שמשחית את זמנו, מבזבז כספי ציובר, אלא אונס
ופוגע, פשוטו כמשמעו בתלמידים הרכים - הרי אתה פוסטי מנצח. האס של
הפוסטים החינוכיים באשר הם.
הערות ובאורים
[1] משלי פרק ל, 15: לַעֲלוּקָה
שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה
אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ.
[2]
תלמוד בבלי מסכת בבא
מציעא דף פה/ב "אסתירא בלגינא קיש קיש קריא": סלע
(סוג מטבע) אחד בלגינה (ארנק) מקשקש ברעש גדול. מכאן שארנק מלא לא עושה רעש.
דוקא הריק, שאין לו דבר ערך לתת, עושה רעש,
בעוד שזה המלא, שיש לו מה לתת לא נשמע.
אל: אתגרי מערכת החינוך
המודרנית,
כללי,
מיהו פוסטיסט
נבער?,
רקע תיאורטי, פוסטיזם
נבער
וחינוך
פוסטיזם נאור