אל:
א.
קצת היסטוריה ב.
מה זו ספריה דיגיטלית?
ג.
הבטים בפיתוח ספ"ד
ד. ספ"ד -
סטטוס מצב כיום (2006)
א. קצת היסטוריה
[2]
ספריות בתי-ספר הוקמו החל
מהמאה ה-19, בגישה שראתה בהם מחסנים של ספרים, ובגישה שראתה בספרייה
גוף התומך בהוראה המספק השלמה לספרי לימוד.
ממלחמת-העולם השנייה, השתנה מעמד הספריה שהפכה ממחסן ספרים למקום מרכזי
בבית הספר. השינוי
נבע מיישום דרכי ההוראה והלמידה חדשות בבית-הספר שהובילו לתפיסה הרואה
בספרייה מרכז לאמצעי למידה, הכולל מידע מסוג מפות, שקפים, שקופיות,
סרטים, קלטות, ולא רק חומר
מודפס. אופציה זו שנפתחה למורים, אפשרה להם לנצל את הספרייה כמרכז
לקריאה, האזנה, צפייה, וכד'. הפיכת הספריה למרכז משאבים הפך אותה למרכז
בה מתקיימות פעילויות לימודיות וחינוכיות כחלק מתהליך ההוראה והלמידה
בביה"ס. אופציה זו גם הובילה לרעיון של "ספריה דיגטלית",
המופעלת באמצעות מיקרופילם ומכונות אנלוגיות. ראשית החזון היא של
Watson David
ב- 1937, (שייסד את מכון התיעוד האמריקאי), אשר צפה שספריה דיגטלית
תכיל 4 מרכיבים עיקריים:
(1)
"ספריה אחת גדולה" – באמצעותה מאתר המשתמש את הספרייה
הקרובה המכילה את מה שהוא צריך.
(2)
מאגר
של פריטי המידע הנדרש, הנגיש לפי דרישה.
(3)
"קטלוג אחד גדול" – המכיל את כל
הפרסומים בהם מצוי כל המידע, באינדקס אחד.
(4)
"בינה עולמית אחת" על פי חזונו של הסופר
H.G. Wells
הסופר וולש הקדים את זמנו במספר עשרות שנים
בספרו
"בינת העולם" –
"World
Brain" 1937 שחזה
ספריה עולמית אחת שכתב:
"הזמן
קרוב בו כל לומד, בכל מקום בעולם, יוכל לשבת עם "מקרן" ("פרוז'קטור")
משלו, באמצעותו יוכל לעיין בכל ספר, בכל מסמך, בהעתק מדויק שלהם."
מאז חזון זה עברה הספריה
הדיגיטאלית מספר גלגולים, כמו מערכת
Memex
ההיפוטטית של
Vannevar Bush
ב- 1945, שבה המציאות עלתה על כל חזון, גם אם בהיותה מנגנון מגושם מאד
בשל אסוציאציות מכאניות/חשמליות שהיו מוכרים אז, ועליהם התבססה
הטכנולוגיה החזויה.
סקירה היסטורית קצרה זו
מראה על מגמה שבה מיקום ואספקת שירותי מידע משתנים באופן דרמטי לאורך
המאה האחרונה ובעיקר בעשור האחרון. כיום שלא כבעבר, אין צורך לעזוב את
הבית או המשרד לשם הגעה לספריה לצורך איתור מידע רצוי. המידע מצוי כיום
לרוב באופן מקוון ברשת הדיגיטאלית, ומפוזר על פני כל הגלובוס – בסביבות
ומנגנונים לניהול "ספריות דיגטליות".
המשך:
3
מה זו ספריה דיגיטלית?