עקרונות ויישום למידה שיתופית מקוונת

כפי שהראנו במושג למידה, תהליך למידה נעשה באמצעות:
(1) יצירת טקסטים, (2) קריאת טקסטים, (3) הובלת טקסטים אל הלומדים ומהלומדים.

ככל שהטקסט עשיר יותר, כך הוא מהווה הזדמנות לתהליך למידה עשיר ומשמעותי יותר, שכן הדיאלוג בין הלומד לטקסט, ובין הלומד לעצמו, מגוון יותר, ומכאן יעיל ומוצלח יותר.

מהות הסביבה המקוונת אינה הטכנולוגיה, שכן זו משתנה כל הזמן, אלא הטקסט הדיגטלי ומגוון האפשרויות שהוא מעניק ללומד.

מכאן, דיון משמעותי אודות סביבת למידה מקוונת, מתחיל בדיון על אבן היסוד בה - הטקסט הדיגיטלי, אפיונו והבנת מהותו. בפרק זה נדון בטקסט כאמצעי ביטוי והעברה של מידע ובאופני הכתיבה והביטוי הייחודיים לטקסט דיגיטלי.

הגדרה מילונית של המושג טקסט כמו "נוסח כתוב של..." או "נתונים המובעים באמצעות רצף סימנים..." וכו', לא מגלם את מהות המושג בהקשר בו אנו דנים, ובנקודה זו נרחיב.

אפיון של כל לומד נעשה באמצעות תכונות ומאפיינים אישיים, המכונים גם "אינטלגינציות מרובות" [Gardner]. הבסיסיות שבהן[1] הן אינטליגנצית שפה, מוסיקה, לוגית-מתמטית, מרחבית, תנועתית, מודעות תוך-אישית ובינאישית.

כשאנו מדברים - אנו משתמשים באינטלגינציית השפה. בשיחה משתמשים באינטלגינציה הבינאישית, ובשיח פנימי עם עצמנו - תוך אישית. אנו מביעים עצמנו במוסיקה (נגינה ושירה) באמצעות האינטלגינציה המוסיקלית, חושבים ופותרים קשיים ובעיות באופן לוגי מובנה באמצעות האינטלגנציה הלוגית-מתמטית, מביעים עצמנו בתנועה באמצעות האינטלגינציה המרחבית והתנועתית.

טקסט הנו סדרת הסימנים מוסכמים שבהם אנו מממשים אידיאה[2] , ומביעים אותה מתוך מטרה שהאחר יקלוט את אותה האידיאה, וההפך. במילים אחרות, הלומד מביע את הידע האצור והנוצר במוחו. כך גם בדיאלוג הפנימי, בו אנו "חושבים"/ "משוחחים" עם עצמנו להבהרה וחידוד של המודעות האישית, כחלק חיוני להתפתחותינו. במקרה וטקסט הנו אישי-פרטי בלבד, כלומר לא ידוע ומוסכם על ידי המאזין/ הקורא/ הצופה, המסר המועבר יתקבל, אולי, כחוויה, אך עם מתאם קטן לכוונה המקורית של היוצר אותו.
טקסט הנו המתווך בין האידיאה שהועברה לידינו מידי אחר, כמו גם אידיאה המצויה בנו - ומועברת באמצעות הטקסט לאחר. כך גם מובהרת אידיאה אף לעצמנו, שכן, גם הדיאלוג הפנימי בתוכנו נעשה בשפה. זאת מתוך כוונה לקבל או להעביר את הרעיון/ המסר/המידע לאחרים, כפרט בתוך חברה, שהוא חלק ממנה.

ב. טקסט דיגיטלי

טקסט-דיגיטלי הוא ייצוג מידע בסביבה מקוונת, המאפשר בקלות יחסית, יצירת מגוון גדול ונגיש של אפשרויות עיצוב תכני וגרפי, וכן שינויים בו.
המושג "טקסט דיגטלי" חדש יחסית, ועדיין לא ניתן למצוא הגדרה מוסכמת של המושג. חלופה מסוימת נמצא במושג "טקסט אלקטרוני", אך מאחר ואנו רוצים לנתק את המהות מטכנולוגיה עד כמה שניתן, נעדיף את המושג "טקסט דיגטלי".
המושג "טקסט-דיגיטלי" מורכב משתי מילים לא עבריות, שחלחלו לשפה, וצירופן יוצר משמעות חדשה:

טקסט - ר' כאן למעלה, ו- דיגטילי - הכוונה לאופן שמירת המידע במדיה מחשובית, שניתנת לשכפול (הזהה למקור בדרך כלל), הצגה ואחזור באופן מהיר. מקור השם הוא במערכות אחסון של המידע, הפועלות כיום באופן דיגיטלי.

אם נחפש מידע בכתובים וברשת אודות המושג "טקסט דיגיטלי", נמצא שברוב המכריע של המקורות הכוונה להחלפת הנייר, כמצע הכתוב, במדיה ממוחשבת, הכוללת אחסון והצגה במחשב. אך טקסט-דיגיטלי, המחליף למעשה טקסט בהצגה המסורתית, שונה משמעותית "ממידע על נייר", והערך המוסף בהצגת המידע באמצעותו, מייצג למעשה את מהות הסביבה הלימודית המקוונת.

למושג טקסט-דיגיטלי שתי פנים:

(1) טקסט מגוון (כתוב, חזותי, דינמי, קולי וכד') המצוי ומוצג גם במדיה דיגיטלית.

(2) טקסט המכיל פרטי טקסט מוסתרים, המקושרים ביניהם, וקיים אפשור נגישות לחלקי טקסט אלה באמצעות הפניות ("היפר-קישור" / Links).

אופן השימוש של טקסט-דיגיטלי שונה אף הוא משמעותית מטקסט רגיל: עצם השימוש באלמנטים גרפיים ואחרים (לאו דוקא כטקסט מילים), וכן השימוש בהפניות (Links), פותח אפשרויות שימוש רבות, במגוון דרכי ביטוי שונות באותו הטקסט. בטקסט-דיגטלי ערוך נכון, המשתמש חשוף רק למידע המעסיק אותו ברגע נתון. שאר המידע מוסתר, אך נגיש וניתן להגיע אליו בקלות על פי בחירה באמצעות הפניות. מכאן, שטקסט דיגיטלי שבו קיים מיצוי נכון של תכונותיו הנו WYSWYN [What You See is What You Need], מה שאתה רואה זה מה שאתה צריך (ולא יותר או פחות). לטקסט הדיגטלי רבדים רבים ממנו בלתי נראים, אלא ברי נגישות באמצעות הפניות בהתאם להקשר ולצורך.

ג. כתיבה ויצירה באמצעות טקסט דיגטלי

התייחסנו עד כה לטקסט דיגיטלי מוכן וערוך לקריאה, ויתרונותיו על פני טקסט רגיל/ מסורתי. גם באופן יצירת הטקסט, בתהליך הכתיבה/ היצירה יש יתרונות בולטים על פני כתיבה "בעט על דף."
להלן המאפיינים הבולטים והחשובים בהבעה באמצעות טקסט-דיגיטלי:
• הבעה באמצעות עזרים במגוון אופנים של מילים, תמונות, הצגת נתונים חזותית, שילוב קול כרקע או פריט מידע מרכזי ועוד.
• גמישות רבה באופני ההבעה השונים. הצגת המכלול באופן ויזואלי, קול, תמונה, וידאו. כל זאת בכלי עבודה פשוטים וקלים לביצוע ועדכון.
• אפשרות בחירה אישית באופן ההבעה הרצוי, תוך שילוב מספר אופנים.
• עדכון מיידי, כולל טיוט פשוט ונח- "רב טיוט".
• הסתמכות על פריט מידע קיים, שניתן לשלבו בקלות, אפילו באמצעות הפניה בלבד.

כמו בקריאה, גם בכתיבה - בטוי יצירתי של הידע האישי, יש יתרונות בולטים לעין לטקסט דיגיטלי. הראינו במושג למידה שעצם תהליך הלמידה הוא יצירת אשכולות/ הקשרים של פרטי מידע לידע חדש (אישי ברשות היחיד). אך תהליך זה מוזן במשוב מתמיד בעצם היצירה. יצירה המתבצעת באמצעות ביטוי בטכטס מורכב יותר, גורם לכך שגם תהליך הלמידה עצמו יתרחש באופן מוצלח יותר. מכאן שעצם החשיבה בדרכי ביטוי מגוונות יותר, ובארגון הידע בהפקה באמצעות טקסט דיגיטלי, אפשרות הטיוט המהירה והנוחה, אפשרות יצירת מספר גירסאות לאותו הביטוי, בחירת המוצלח ביותר בעיני היוצר, אפשרות אחסון המידע ואופן בצגתו באמצעות הפניות - כל אלה נותנים לביטוי באמצעות טקסט דיגטלי, יתרון משמעותי בהשוואה לביטוי באמצעות טקסט מסורתי.
יתרון נוסף הוא באופן הפצת הטקסט הדיגטלי, והנגישות המיידית אליו. בהקשרי למידה נמצא זאת בדיאלוג פדגוגי מנחה-לומד, בפרסום תוצר הלמידה, תיקונו ועדכונו השוטף בכל עת, לצד שיתוף מתמיד של שותפים ללמידה, אקטיביים ופסביים.

הבהרה בהערות שוליים

[1] התאוריה של גארדנר, אינטלגינציות מרובות, מורכבת יותר מהפשטנות בה היא מוצגת כאן, וגם במקומות והקשרים רבים אחרים. בעקרון, אינטלגינציות אלה, מצביעות על אופני פעילות מובנים של המח, ואף ממוקמים במרכזים ייחודיים בו. אופנים אלה, הם אופני פעילות ניאורולוגים -פיזיולוגיים , המשפיעים השפעה ישירה על התנהגות הלומד ויכולותן, לצד ההבטים הפסיכולוגיים, כשאין גבול ברור המפריד בין השניים.

[2] אידיאה –בניגוד למרבית ביטויי העוגן של החשיבה האנושית, במקרה זה העברית לא מספקת מושג הולם יחדי, קצר וקולע. אידיאה idea (יוונית) רעיון, מחשבה, מהות דבר, נשמת דבר. ובפילוסופיה: מושכל, מושג.