|
תרומת המחשב להישגים לימודים
הסוגיה האם, איך ולמה וכמה תורם השימוש
במחשב להשגים הלימודיים, לא תגיע למנוחתה לעולם.
כי הרי ממה נפשך: כיום, כשהמחשב הופך
בן בית, חלק בלתי נפרד מכל עולם פנימי של צעיר מצוי, לאמר אם ובכמה
"המחשב תורם להשגים לימודיים" זהו הגד חסר משמעות.
מה אנו שואלים בעצם האמירה הזאת?
האם ניתן היום בכלל להעלות על הדעת
למידה שהמחשב לא חלק ממנה?
התשובה היא כן, די אם נביט על מצב
המחשבו כיום בבתי הספר, ומידת תרומת המחשבים שם ללמידה ולהוראה.
מאידך, אנו יוכלים לעלות על הדעת
שתלמיד יחזור היום לעיפרון וניר, לספרים המוכתמים שעל מדף הספרים ובספריה
לשם מציאת תאריך הולדתו של ניוטון?
אנו יוכלים לעלות עלה דעת תלמיד כיום
שלא מבלה את שעות היום בתקשורת בינאישית נמרצת עם חבריו, ולא מנהל כיום
הוויה חברתית אינטימית ואינטנסיבית, כשהוא נמצא בבית ללא בני השיח שלו?
- ודאי שלא.
ובכן, מה אנו
שואלים בעצם כאן.
האם, חלילה, אנו מנסים למצוא הצדקה לכך
שלא כל כך חשוב מחשב בבית הספר?
האם, חלילה, אנו מחפשים תואנה כזו,
שתפנה לנו משאבים לפעילויות חשובות וערכיות שלא מצריכות אחזקת מחשבים,
שינוי דרכי ההוראה והלמידה, "כמו פעם" כששחקנו דדוה וג'ולות, וע'קפות
בחצר...
- לא יכול להיות, נכון?
ואם נהיה לרגע רציניים: השאלה היא, לכל
היותר, כיצד מחשב עשוי לייעל ולהעשיר ולגרום ללמידה טובה יותר, כזו שהלומד
משיג ולומד לעצמו באופן טוב יותר, מאשר היה לו לא היה בידיו מחשב.
להוכיח דבר כזה באופן מובהק - זה כמעט
בלתי אפשרי.
זה כמעט לא אפשרי כי באמת, אין יתרון
מובהק כזה שניתן להצביע עליו. מאות ואלפי מחקרים לאורך השנים מאששים כי אכן
זה כך. יש יתרון מסוים אבל ממש לא מובהק. פרט לכך, עלינו למצוא אוכלוסיות
לומדים שאינם משתמשים במחשב, ודומים בכל הבט סוציואקונומי וגישה זהה
לחשיבות ההשכלה של הצעירים, כדי שניתן יהיה למדוד את זה.
הטיעונים שמחשב מחדד, מייעל, מדגיש,
מעודד, גורם לפעילות שונה מזו שללא מחשב וכ'ו - הם ודאי נכונים, אך ההוכחה
שלהם היא בלתי אפשרית. יש להוציא משם את גורם התשומת לב, החדש, המרגש לפני
שנתחיל בכלל לבדוק דברים אלה. יותר מכך, מה נשווה בעצם? השגים לימודיים
במבחן כלשהו?
ובכן, גם בזה יש שפע מחקרים שלא מוצאים
מי יודע מה השפעות מרחיקות לכת.
וביננו - זה ממש לא חשוב.
מה שאנו צריכים להתמקד הוא, כיצד נמצה
את ההזדמנויות שמזמנת לנו הסביבה המקוונת להוראה ולמידה טובים יותר, לחלק
גדול יותר של אוכלוסיית הלומדים. באופן נקודתי ודאי נמצא שיש לומדים שדוקא
לימוד אישי בעיפרון וניר, עשוי להועיל להם יותר בהקשרים מסוימים, ולהפך
כמובן.
מדובר על טיפול יעיל מאד בטקסט עם דרכי
מבע מגוונות, נגישות למידע זמין, בארגון גוון וכמות, שלא ניתן להשתלט עליו
באופן כה יעיל ללא הסביבה המקוונת, תקשורת ואנטראקציה שנותנים ללמידה
ולהתפתחות האישית, לעיצוב האישיות ועוד, ממדים ועוצמות שכמעט ולא היו קודם
לכן, לכלל האוכלוסיה, ולא רק לנבחרים ו/או מוכשרים באמת.
ולמרות זאת....
עם כל זאת, ניתן עדיין לראות סממנים של
השפעה מסוימת, אם כי לא דרמטית, של קורלציה (מתאם) בין שימוש (וגם
הסתייעות) במחשב לבין השגים לימודיים.
הקשר והמתאם לא אחד לאחד, אבל כן ניתן
להראות מגמה מסוימת.
רק נזכור שמדובר על מחקר שנעשה ב- 2003.
לא נראה שכיום ניתן יהיה לשחזר תוצאות שכאלה, כי מרבית אוכלוסיית הלומדים
כיום בעולם, חשופים למחשב באופן ניכר ועמוק.
אולי ניתן עדיין לעשות משהו בפינות נידחות של העולם
השלישי, אך שם האפקטים של הקידמה המואצת יטשטשו את התוצאות, ואמינותן עם כן
תוטל בספק גדול.
ניתן היה להראות
מתאם הין שימוש במחשב להשגים לימודיים בתנאים הבאים,
שספק אם היום (2007) ניתן לשחזרם (בייחוד תנאי 2 בטבלה כאן):
| התנאי |
היתרון למהימנות המחקר |
|
1. אוכלוסיה מגוונת מאד מארצות שונות
וסביבות חברתיות-כלכליות
שונות |
מהימנות התוצאות עולה דרמטית בגלל הגיוון ועמעום
ההטיות של קבוצה הומגנית. |
|
2. אוכלוסייה מגוונת מאד בהבט של רמת שימוש במחשב בכל הרמות - החל
מכמעט ללא נגישות/ שימוש במחשב עד למכורים למחשב |
סקלת השוואה רחבה (לא ממוקד באוכלוסיה בעלת מאפיינים דומים) עם
מדגם גדול במיוחד (עשרות אלפי לומדים) |
|
3. שכבת גיל אחת (בני 15) |
מדגם
מייצג בעל מאפיינים אחידים, כך שהשונות בין הגילאים שעלולה להטות את
התוצאות, קטנה דרמטית |
|
4. במקצועות נתונים (קריאה וכתיבה ומתמטיקה). |
מדובר בהשוואה בין מיומנויות אוניברסליות ממקודות מאד - מגביר את
המהימנות של התוצאות |
המחקר נעשה על ידי האיחוד האירופאי,
מחקר משווה בשנים 2000 ו- 2003, במבחנים המוכרים לנו בשם Pisa , תחת ארגון המדינות
המתועשות OECD. (ארה"ב, אגב, לא שם מסיבות שלא מן
העניין, בטח לא לכאן.)
להלן תוצאה ממחקר:
האם התלמידים מוכנים לעולם עתיר טכנולוגיה? מה
סקרי PISA אומרים לנו?
שפורסם ב- 24 ינואר 2006 –
Results
from Programme for International Student Assessment (PISA) 2003,
Andreas Schleicher
OECD/Directorate for Education
המחקר במלואו (קובץ 3M pdf )
תמצאו כאן.
להלן תוצאה מרתקת שלא רק שמראה שאכן,
בשנים הראשונות של שנות ה- 2000 נראה יתרון מסוים לאלה שמשתמשים במחשב
באורח סדור, אלא היתרון הזה נעלם בקרב אלה שמכורים למחשב (משתמשים הרבה
שעות בשבוע). תוצאה
זו היא אינדיקציה מעניית שלעצמה, אך יותר מכך: היא מראה שאכן תקפות התוצאות
כאן גדולה בהרבה ממאות ואלפי המחקרים שנעשו במהלך השנים, והסתפקו
באוכלוסיות, מדגם, מיומנויות נבדקות ועוד, נחותות לאין שעור ממחקר זה בהבט
מהימנות התוצאות.
שימוש תכוף במחשב לא קובע....
נמצא, שבמגוון גדול של תלמידים משתמשי מחשב, תלמידים המשתמשים באופן סביר
(לא תכוף מדי ולא נמוך מדי), משיגים יותר מכאלה שלא משתמשים במחשב/ משתמשים
לעיתים רחוקות או כאלה שמשתמשים לעתים קרובות ממש....
נישם לב שההבדלים בגרף המצ"ב אינם גדולים מאד: השגים
נמוכים יחסית ציון 500 לבין השגים גבוהים יחסית - 515, אך עדיין הבדל זה
עומד איתן בכל המבחנים הסטטיסטיים של מהינות התוצאות, בגלל גודל המדגם
ומתודולוגית מחקר מקצועית לעילא.
|
